היום, ה-21 בדצמבר, הוא יום ההיפוך, יממה בה יש הכי הרבה שעות חושך, הכי פחות שעות אור, ומעכשיו זה יתהפך. יום ההיפוך השני בשנה, ה-21 ביוני, יום היוגה הבינלאומי, בו יש הכי הרבה שעות אור, מצוין המון שנים ע"י יוגים, אשר מודים על האור בתרגול מדיטטיבי ומחבר של 108 ברכות לשמש, שהיא מקור אור, חום, אנרגיה והשראה.
ומה עושים ביום ההיפוך הנוכחי? בד"כ נאמר בפוסטים: "מגדילים האור", "מעכשיו האור יילך ויגדל" וכדומה. ומה עם להכיר בחושך? הוא כאן מאז ומעולם. מה עם להודות גם לו? לא נשמע סביר?
החושך קיים בצמוד לאור בכל דבר, כאיזון והשלמה, כמו יין ויאנג, שניהם קיימים בכל.
חושך ואור בתוכנו:
חושך יש בכל אחד מאיתנו, בא לידי ביטוי באופן כזה או אחר. אני בעד היכרות מעמיקה קודם כל עם מי שהולך איתנו לכל מקום תמיד, ישן איתנו בכל לילה ולילה – עצמנו.
איוב טען מול אלהים "אתה בראת צדיקים, אתה בראת רשעים, מי מעכב על ידך?". איוב מסיר אחריות מן האדם ומטיל אותה על אלהים: אתה יצרת אותם ככה, מה אתה מתלונן, מעניש, כועס?
האדמו"ר הזקן מבאר בספר התני"א (ספר יסוד בתורת החסידות, שלמדתי המון ממנו), שאדם לא נבחן אם הוא צדיק או רשע במדידת העבירות והמצוות שלו, אלא על פי הפנימיות שבו, בדומה לאמירה "העיקר הכוונה". יכול להיות אדם שלא עשה עבירה אחת כל חייו וייחשב כצדיק, אבל היו בו מידות גדולות של כעס, קנאה, רצון לנקום אפילו שלא מומש ועוד. עדיין הוא נשמע צדיק?
תני"א סוגר את הפינה הזו, של האם אדם הוא צדיק ורשע, ומסביר שיש בנו גם וגם. לכן כולנו לא צדיקים ולא רשעים (למעט ל"ו צדיקים בדור), אלא מה שנקרא- בינונים, אדם שיש בו יצר רע בו הוא יכול ללחם, להתמודד מולו, ויש בו את יצר הטוב שיכול להיות האופן בו יראה את העולם והמניע של פעולותיו, כשיסוד הדברים הוא זכות הבחירה – אם להלחם ביצר הרע, אם לפעול מיצר הטוב. כמו שאמר הבעש"ט "רשעים, שהרשעות שלהם מחמת התגברות הטבע".
אז קודם נכיר בחושך בתוכנו.
ההכרה בחושך שיש בי, מאפשרת לי קודם כל להיות כנה עם עצמי, להכיר בכל החלקים שבי, להיות שלמה.
ההכרה בחושך שיש בי, גם מאפשרת לי למידת הבורות שנמצאים כבר על השביל שלי, למידה איך לעבוד עם זה, לעקוף, להתגבר. מאפשרת לי לבחור באור.
ועוד דבר – היא מאפשרת לי לזהות בחמלה את החושך של האחר. גם אם לא נוח לי עם התנהלויות של האחר, אני מכירה את זה, גם לי יש, אני יודעת מה זה אומר ואיך זה מרגיש. זה לא אומר להשאר שם אם זה לא מתאים, זה כן אומר להכיר באנושיות שלי ושלו.
משפט שאני מקוה שיוכל לעשות סדר למישהו – חושך מופיע כמשרת של תהליך שצריך לקרות. אם מופיעה בי שוב ושוב קנאה שורפת ומטרידה, מתבקש שאעשה תהליך גדול בתוכי ואתפתח ועכשיו. אם מופיעה מולי שוב ושוב דריסה בוטה של הגבולות שלי, ואני שוב נעלבת, כועסת, מתוסכלת, מתבקש תהליך של הגדרת גבולות ברורים וביטויים החוצה באופן ברור, תהליך שמרחיק ומקרב אנשים סביבנו באופן מדויק יותר לנו.
חושך ואור סביבנו:
השבעה האוקטובר 2023 הוא דוגמא לביטוי מזעזע וקשוח של חושך קיצוני, של יכולות אכזריות ורשע, של ברבריות קדומה, של משהו שחשבנו שנמצא מחוץ לקצה הסקאלה האנושית. אבל לא. זה קצה החושך האנושי והוא נורא מאוד והוא לא חדש בעולם שלנו, הוא קורה פחות ופחות, העולם יותר ויותר מוקיע זוועות כאלה.
חושך מופיע כמשרת של תהליך שצריך לקרות. עכשיו המשפט הזה אולי מאתגר הרבה יותר.
זה נכון לכל ביטוי של חושך, כולל תהליכים שמתרחשים במדינה שלנו ובעולם כולו.
ההכרה בחושך, גם זה שמחוץ לנו, מאפשרת ללמוד אותו, למידת הבורות, למידה איך לעבוד עם זה, לעקוף, להתגבר. מאפשרת לנו לבחור באור.
שתי נקודות ענקיות שאני מוסיפה בקטנה:
אלהים – מתי אדם מרגיש קרוב לאלהיו? מתי מתחזקת האמונה? מתי מתפללים? בחושך. יש מקום גדול לחושך באמונה של האדם ובחיבור לאלהיו ואל עצמו (אותו הדבר).
אהבה – אהבה היא אינה תלות או תאוה או שליטה. אהבה היא טהורה ואינה מותנית בדבר. לכן אהבה לא מותנית בכמה אור וחושך מולנו ובנו. אהבה היא יסוד קיים בתוך כל אחד מאיתנו, היא ה-יסוד, ה-שפה, ה-מהות, ה-טבע. והיא יודעת להתקיים מול כל דבר, באור ובחושך.
ומעולם היוגה:
סוואמי שיבננדה אמר, בדומה לדברי הבודהה, שכל אדם שואף כל חייו להיות מאושר, מיומו הראשון ועד למותו. זוהי תשוקה מתמדת שיוצרת אצל האדם סבל ולא אושר. החיפוש אחר האושר נמצא לרוב במקורות חיצוניים לנו, כמו דברים חומריים, הגעה להישגים ומטרות, קיומם של אנשים בחיינו, מעמד, ועוד. כל אלה מביאים לנו אושר קצר וחולף, התשוקה לאושר ממשיכה ואיתה הסבל. סוואמי שיבננדה, קבע שאנחנו מחפשים במקום הלא נכון, בחוץ ולא בפנים.
בעיניי, אנחנו מחפשים במקום הלא נכון כי אנחנו מחפשים ומתמקדים כל הזמן באור, הוא נראה כמו סיכוי טוב יותר לאושר, לשקט, לבטחון, הרבה יותר מהחושך. זה לא נכון. ההכרה בחושך וההיכרות עימו, תאפשר לנו התפתחות גדולה, התגברות, דילוג על בורות, צמיחה. אלה מייצרים אושר, שקט, בטחון ועוד. וגם בתוכם גדל אור.
רגע לפני חג חנוכה שחוגג את האור, בהקדשה לחטופים, לחיילים, למחלימים, למשתקמים, ולמשפחותיהם
ובתקוה לנס חנוכה שיביא את כולם הביתה ואת העולם הזה למסלול שפוי, מקדם ומיטיב
Comments